החלטה בתיק ת"א 51089-12-11

מונחת לפני בקשה להורות לנתבעת 4 לגלות ולהמציא לתובעים הסכם שכירות/חכירה שחתמה עם מי מנתבעים 1 ו- 2 בקשר לשטח האדמה שבמחלוקת (להלן: "ההסכם"), מאחר וזו סירבה להציג מסמך זה בפני התובעים. לטענת המבקשים, המסמך מהותי ורלוונטי ביותר למחלוקת נשוא התיק.

נתבעת 4 בתגובתה משאירה את ההכרעה לשיקול דעת בית משפט. נתבעת 4 הוסיפה בתגובתה, כי המבקשים לא פעלו בהתאם לתקנה 114 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן: "התקנות") ולא פנו לנתבעת 4 לגילוי המסמך בכתב כקבוע בתקנה. לגופה של בקשה, טענה נתבעת 4 כי התובעים אינם צד להסכם ובכוונתה להעביר את ההכרעה לבית המשפט במסגרת טען ביניים.

מנגד, נתבעים 1 ו- 2 (להלן: "הנתבעים") מתנגדים לבקשה ומבקשים לדחותה על הסף. לטענתם, המסמך אינו נדרש לשם דיון הוגן כמתחייב מתקנה 120 (ב) לתקנות. מדובר במקרקעין הכלולים בהסכם המשבצת של נתבעת 3 והנמצאים בחזקה ושימוש של הנתבעים כדין, מסוף שנות התשעים, אשר השכירו את המקרקעין במחלוקת לנתבעת 4. לטענת הנתבעים ההסכם אינו רלוונטי לתביעה ולמחלוקת בנוגע לחזקה והשימוש במקרקעין וכל עוד לא הוכח אחרת ביחס לחזקה וזכויות הנתבעים במקרקעין אין ההסכם מעניינם של התובעים. לטענת הנתבעים, חשיפת תנאי ההתקשרות תפגע בזכות הקניין, בזכות הפרטיות ובזכותם לתחרות הוגנת, אם בסופו של יום תדחה התביעה.

נתבעת 3, היא האגודה השיתופית, לא הגישה תגובתה במועד שנקבע.

עד כאן תמצית טענות הצדדים ולאחר שבחנתי את טענות הצדדים, לרבות תשובת המבקשים לתגובת הנתבעים, הגעתי לכלל החלטה כי דין הבקשה להתקבל ואפרט.

עסקינן בכתב תביעה לפסק דין הצהרתי, בין התובעים, חברי אגודת עלמה - מושב עובדים של הפועל המזרחי להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ לבין הנתבעים, גם הם חברי האגודה, לבין האגודה ולבין נתבעת 4 שנטעה כרם ענבים במקרקעי האגודה וחתמה על ההסכם עם הנתבעים. המחלוקת בין הצדדים נסובה סביב זכויות החזקה והשימוש במקרקעין נשוא המחלוקת עליו נטעה נתבעת 4 במהלך חודש 8/09 כרם ענבים.

הזכויות החוזיות במקרקעין הינם של האגודה השיתופית והם אינם מוקנים ישירות לחבריה. לעניין זה אציין כי, אגודת עלמה מסווגת כמושב עובדים ומוגדרת בתקנות האגודות השיתופיות (סוגי אגודות) תשנ"ו- 1995, כלהלן:

"מושב עובדים - אגודה חקלאית שהיא ישוב נפרד, שמטרותיה כוללות ארגון ההתיישבות של חבריה, קיום שיתוף באספקה, בשיווק ובעזרה הדדית, וניהול חיי הקהילה בישוב כמפורט בתקנון האגודה;"

נקבע כי תקנון האגודה השיתופית הוא חוזה בין האגודה לבין חבריה, ובין החברים לבין עצמם. ראה ע"א 189/76 מפלגת העבודה הישראלית נ' לוין, פ"ד לא(2).

המבקשים טוענים בכתב התביעה, כי בתחילת שנות התשעים חילקה האגודה את המטעים החקלאים של האגודה בין 10 קבוצות, תוך יישום עקרונות של איזון, שוויון ונוחות בין הקבוצות.  לטענתם, שטח כרם הענבים, נשוא ההסכם, הוא שטח שנכלל בשטחים שנמסרו למבקשים בחלוקה דאז, שנערכה ע"י האגודה.

במקרה שבפנינו, מדובר בסכסוך שהוא בעיקרו סכסוך פנימי בין חברים באגודה שמתקיימים בינהם יחסים משפטים, הוא תקנון האגודה והוראות הדין.

בענייננו, ההסכם נחתם בין נתבעת 4, חברה בע"מ לבין הנתבעים, חברי האגודה, בנוגע למקרקעין הכלולים במשבצת המקרקעין של האגודה. לא נעלמה מעיני טענת האגודה בכתב ההגנה, כי בפועל קיימת חלוקה בין החברים וכל חבר מחזיק בשטח מסוים ממשבצת המקרקעין. אך כל עוד לא קיימת הפרדה חוזית מתאימה על פי כל דין, בקרקעות האגודה, אלו כפופים להוראות הסכם המשבצת ולתקנון האגודה ובנסיבות אלו מן הראוי לאפשר לתובעים לעיין בהסכם.

אינני מקבלת את טענת הנתבעים כי גילוי ההסכם יפגע בזכות הקניין, בזכות הפרטיות ובזכותם לתחרות הוגנת, איני סבורה שתגרם פגיעה ממשית באינטרס מוגן כלשהו של הנתבעים בשל גילויו של ההסכם. די לי בכך שנתבעת 4, שהיא צד להסכם,   מצאה לנכון להשאיר את ההכרעה לשיקול דעתו של בית המשפט, להביא למסקנה שנתבעת 4 לא ראתה בגילוי ההסכם פגיעה בזכות כלשהי כלפיה, מכאן קל וחומר פגיעה כלפי הנתבעים שהם חברי אגודה וקיימת זהות משפטית במעמדם כלפי התובעים ביחס למקרקעין נשוא המחלוקת.

על יסוד האמור לעיל, אני מקבלת את הבקשה לגילוי ההסכם ומורה לנתבעת 4 למסור לב"כ התובעים העתק מההסכם לא יאוחר מיום 30/11/12.

בשולי ההחלטה, לא אוכל לפטור את עצמי מלהביע דעתי, כי יש בנסיבות המקרה, חשש להפרת חוק ההתיישבות החקלאית (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים) התשכ"ז-1967. אך אין החלטה זו הפורום הראוי לדון בכך והדבר נותר בגדר הערה בלבד.

איני עושה צו להוצאות.

המזכירות תעביר החלטה זו לידי ב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ"א חשון תשע"ג, 06 נובמבר 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: